#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 'הכל ממירין' משמע אף לכתחילה ותני סיפא שאם המיר חייב מיתה?	הכי קתני הכל מתפיסין בתמורה. </p><p dir='rtl'>(רש&quot;י פ' (בחולין) שה&quot;נ שכאן זה לא לכתחילה, ור&quot;ת פ' שאפ' מי שהמיר במזיד שלוקה גם תמורתו קריבה, ור&quot;י פ' לישנא אלימא משום נשים).	תמורה ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 'הכל ממירין' לאתוי מאי ומה דינו לענין סמיכה ומנין?	לרבות יורש, כדעת חכמים הסוברים שממיר דכתיב &quot;אם המר ימיר&quot; לרבות את היורש וילפינן סוף הקדש מתחילת הקדש. ודלא כר' יהודה שסובר שאינו ממיר דכתיב בסמיכה &quot;קרבנו&quot; ויליף תחילת הקדש מסוף הקדש.&nbsp;&nbsp;</p><p dir='rtl'>{לחכמים תלת &quot;קרבנו&quot; ממעטים גוי וחברו ומרבים כל בעלי חוברין, ור' יהודה או שסובר שבעלי חוברין אין סומכין או שגוי וחברו ממעט מפסוק אחד. ר' יהודה מהמר ימיר מרבה אשה, ורבנן מ-&quot;ואם&quot;}	תמורה ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: 'הכל ממירין אחד אנשים ואחד נשים' מנלן (2)? ולמה צריך פסוק לרבות?</p>	לר' יהודה &quot;אם המר ימיר&quot; לרבות אשה, ולר&quot;מ {שמרבה מכאן שיורש מימר} מ&quot;<u>ו</u>אם&quot;. מפני שכל הפרשה מדברת בלשון זכר צריך רבוי מיוחד, אף שהתרבתה אשה לכל עונשים שבתורה {דכתיב &quot;איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם&quot;} כאן שאינו שווה בציבור ובשותפין ס&quot;ד שגם אשה תתמעט קמ&quot;ל.</p>	תמורה ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב: [יורש, אשה,] קטן וגוי האם ממירין?	[יורש לר&quot;מ וכן סתמה משנתנו ממיר ולר' יהודה אינו ממיר. אשה ממירה.] </p><p dir='rtl'>קטן שלא הגיע לעונת נדרים, ודאי שאין ממיר, כשהגיע, בעי רמי בר חמא האם כיון שהקדשו קדוש דכתיב איש כי יפליא גם ימיר או כיון שאינו לוקה&nbsp;&nbsp;על לאו שלא ימירנו אין תמורתו תמורה. </p><p dir='rtl'>את&quot;ל שקטן ממיר שיבוא לידי מלקות, הסתפק בגוי - למסקנה ודאי שגוי אינו ממיר (אליבא דר&quot;ש, אבל לר' יוסי תבעי או שודאי שממיר וע' תוס'), והספק במקדיש גוי ומתכפר ישראל האם אזלינן בתר מתכפר ישראל או מכפר גוי. [ואף שבישראל וישראל מתכפר עושה תמורה, דוקא שם שתחילתו וסופו ישראל.]	תמורה ב:		
